Follow Us

קליידוסקופ ארגוני - כלי פשוט ללמידה של מציאות מורכבת

20.11.2018

 

זהו מאמר המתאר כלי לעבודה לימודית-ארגונית שפותח על ידי טובה אורבוך ונוסה לראשונה בהנחייה משותפת של טובה אורבוך ואבנר הרמתי , 2007

 

מהו הקליידוסקופ האירגוני?

קליידוסקופ ארגוני הינו כלי פשוט ללמידה וחקר של מציאות מורכבת. הלמידה מתבצעת באמצעות חשיפה של אירועים ממשיים, שאותם מבקשים להבין ואיתם להתמודד, לזויות ראיה (עדשות) אחדות המיוצגות, בו זמנית, על ידי מומחים, בנוכחות קהל רלבנטי מעורב, השותף למעשה.

 

למה עכשיו?

התקופה הפוסט מודרנית חשפה אותנו לריבוי בו זמני של נרטיבים שונים, ומאפשרת לנו להכיר במתנות הגלומות בשונות ובהיווצרות המתמדת המתרחשת תדיר על הגבול ומעבר לגבול הקבוע והידוע של מושגים ומסגרות. יש הטוענים כי בתהליך הריבוי האינטראקטיבי והדינמי הזה נוצרה השטחה והפסדנו משהו מהעומק שמתאפשר דוקא כשיש גבול, מיקוד, חזרה, אימון ו"דיסציפלינה" - משמעת שאנו משיתים על עצמינו לאורך זמן, שמעוגנת במסורת מרובת שנים. האגר עתה הוא העמקה בעידן פוסט מודרני של "לדעתי לדעתך" ולמידה מדיסציפלינות יסוד בעידן של פיוז'ן.

 

ראיית שלם בתלת מימד

הנחת העבודה שלי היא כי המציאות בה אנו פועלים הינה מורכבת ועל כן דרושה ראיה רב מימדית. כדי ללמוד ולדעת מהי המערכת אותה אנו חוקרים אנו זקוקים ליצוגים רבים ושונים של אותה מערכת (עדשות) בתנועה אינטראקטיבית (קליידוסקופ), בשיח סימולטני בין רכיבים ומימדים שונים כשכל רכיב ומימד מגלם עצמו במלוא עומקו ומובחנותו המובהקת תוך שנוצרת אינטראקציה מתהווה בינו לבין אחרים.  כדי לקבל ידיעה ישירה וחוויתית, תחושה מורגשת,  של מהות הארגון כשלם בהקשר בו הוא פועל, כדי להיות מסוגלים לראות ולהבין את שלם כמהות נעה בתלת מימד, אנו זקוקים לשילוב בין שתי פרספקטיבות :

  • פרספקטיבה אנכית – משקפת את היבט הדמיון, התרגול,  האיטרציות,  ואת הזמן (בד"כ הלוגי-לינארי), והיא מבוטאת היטב בקליידוסקופ על ידי העדשות שממלאות תפקיד של "דיסציפלינות", זויות ראיה ממושמעות בהתגלמותן הטהורה והמדויקת.

  • פרספקטיבה אופקית - משקפת את היבט השוני, ההפתעה, ומרחב ההתרחשות הסומילטני (בד"כ אינטראקטיבי), והיא מבוטאת היטב בקליידוסקופ של עדשות בתנועה המתאפשר על ידי דינמיקה ואינטראקציה בין עדשות מובנות מראש (מומחים) ומתהוות (קהל מצטרף כעדשה) הנמצאות במרחב בו זמני ובהקשר נבחר משותף

פרדיגמת ה"דיסציפלינה" כמסורת תיאורטית ופרקטית הינה פרדיגמה ישנה, הפרדיגמה של "רב תחומיות ובין תחומיות" המחפשת לתאר את עולם ולפעול בו מפרגידמה דינמית-אינטאקטיבית, חדשה יותר. הקליידוסקופ הארגוני מנסה לחבר בין השתיים המטרה לאפשר למידה מהירה ומעמיקה.

 

סיפור הלידה של הקליידוסקופ הארגוני

בשנת 2007 נתבקשו טובה אורבוך ואבנר הרמתי לעצב ולהנחות כנס ארצי בן 3 ימים של מנהלי שירותים פסיכולוגיים חינוכיים (שפ"ח) בישראל. הכנס עסק בתפקיד המנהל והבחירה בנו כמנחים היתה בשל התפיסות הדיאלוגיות והעבודה עם כל המערכת בחדר שמאפיינת אותנו. זהו כנס שמשתתפים בו בדרך כלל כ250 מנהלים ויש לו מסורות מבניות ותכניות שונות, אחת ממסורות אלה הינה העשרה באמצעות סדנאות סימולטניות מגוונות שבכל אחת מהן משתתפים כ20 איש מקרב המשתתפים, על פי בחירתם. הכנס היה בעל אופי דיאלוגי-כלל מערכתי וכך נוצר מתח יצירתי בין השאיפה לעבודה כקבוצה אחת גדולה עם כל המערכת בחדר אחד (שיטות כמו מרחב פתוח, חקר מוקיר וקפה עולמי) לבין הכמיהה והמסורת ללמוד ולהעמיק בשיטה וגישה מסוימת בקבוצות קטנות ואינטימיות. מתוך המתח היצירתי בזה צמח הפיתוח של הקליידוסקופ הארגוני. לא יכולתי לשאת את המחשבה שבמהלך 10 שעות שלמות מתוך הכנס כל אחד יעמיק בנושא אחר ולא תהיה אפשרות של הפרייה הדדית של הד קולקטיבי להעמקה זו. את הקליידוסקופ הארגוני יצרתי ככלי שנועד  לתווך העברה מהירה של ידע מעמיק שהיה נחלה של 8% מהמשתתפים (ההתנסות בסדנא בספציפית שבה בילו 20 משתתפים במשך 10 שעות) ולהפכו לידע שהוא נחלת השלם  (250 איש). שאלנו את עצמינו האם "חוק כלים שלובים" חל גם על פיזור והפצה של ידע בין בני אדם? האם וכיצד ניתן לקצר ולהעמיק תהליכי למידה , ידע ואינטגרציה של קולקטיב?

 

איך זה עובד?   

שלבי עבודה עם הכלי בזה אחר זה:

 

1. הגדרת סוגית הלמידה ברמה המושגית:

ניסוח שאלה רבת פנים שעליה קהל יעד מעוניין מחפש פרספקטיבה, הבנה, מתווה להתנהלות. השאלה מתייחסת למסגרת אותה אנו חפצים להבין,  מצב, או זהות אותה אנו רוצים לבחון. לדוגמא: דילמות ומצבים בחיי המנהל של שירות פסיכולוגי חינוכי; אנשים בוחרים קריירה; סוגיות יעוציות וכו

 

2. החלטה  בנוגע ל"מישורי החיתוך" הרלבנטיים לסוגיית הלמידה של הפרק ופירוק כל מישור חיתוך לעדשות המרכיבות אותו:

בשלב זה אנו בוחרים  מישור או שניים שרלבנטיים להבנה והתבוננות בתופעה אותה אנו רוצים לבחון וללמוד. על כל שאלה וסוגיה ניתן להתבונן  לפי מישורי חיתוך שונים,  ניתן להתיחס במימד של תיאוריות שונות או המימד של היבטים שונים בתאוריה אחת. לדוגמא: ל "השאלה איזו קריירה אני רוצה?" :

  • תיאוריות שונות בבחירת קריירה (ואז כל עדשה היא תיאוריה שונה ומיוצגת על ידי מומחה המגלם תיאוריה זו)

  • היבטים שונים  של תיאוריה אחת של בחירת קריירה (עפי הגישה של "ריפוי הקריירה", המבוטאת בסיפרה של אורניה ינאי "לכל איש יש שביל", 2000, מודן, אפשר ליצור את העדשות הבאות: תקיעות ובלמים בקריירה; אי-עשייה כריפוי; DNA תעסוקתי; חזון אישי)

 

3. הזמנת מציאות כאובייקט ההסתכלות:

הזמנה של כ2-3 מצבי מציאות (תיאורי אירוע) המוצגים על ידי בעלי אותה מציאות. הסיפורים/מצבי המציאות משמשים כאובייקטים להסתכלות באמצעות הקלידוסקופ. המצבים מוצגים בזה אחר זה, עדיף בסדר מורכבות עולה. המציג מספר בקצרה את סיפורו וחותם בשאלה עליה הוא מבקש תשובה.

 

4. הרכיבים הנחוצים לקיום למידה באמצעות קליידוסקופ ארגוני:

  • "קולקטיב"- קהל שמעוניין ללמוד בשדה נושאי מסויים, ידוע מראש

  • "סיפורים מן החיים שיש בהם ממש" – 2-4  אנשים שיתנדבו להציג מקרה שמעסיק אותם באמת בהקשר הנדון

  • "עדשות"  לקליידוסקופ - אנשים שכל אחד מהן/ם יתנדב לייצג זוית ראיה תיאורטית מוכרת היטב מתוקף כך שפועלים לפיה שנים רבות ומגלמים אותה, ושישמשו "עדשות" בקליידוסקופ.

 

5. העמדת המציאות המורכבת כמצב אינטראקטיבי, עם צופים, בחדר

תארו לעצמכם מעגל של שיח אינטימי פנימי בן 5-6 משתתפים: 3-4מומחים ( כל אחד הוא עדשה ספצפית מובחנת), מנחה ( אשר מסובב את הקליידוסקופ כך שתתאפשר התבוננות באוביקט האירוע לפי כללי המשחק) ו1-2 כסאות ריקים (לעדשות מן הקהל), כסא למנחה וכסא למספר הסיפור.

מזמינים את בעל/ת הסיפור הרוצה לצאת נשכר מראיה רב מימדית זו לספר את סיפור המציאות עליה הוא/היא רוצה ללמוד.

המעגל הפנימי הינו מעין זירת התרחשות מרכזית ומוקף במעגלים קונצנטריים של קהל המקיפים אותו, מעגלים כמו מסמלים אדוות מים באגם, שבו משתקפת ומתבהרת המשמעות של תמונה המשותפת.

 

6. הקליידוסקופ בתנועה:

לאחר תיאור האירוע מבקש המנחה מכל אחד מהמומחים (ה"עדשות") לחלוק עם כולם על מה היה מסתכל?מה רוצה היה לראות? אילו היה שואל את המספר (לעיתים אפשר גם להוסיף מדוע דוקא שאלות אלה). ה"עדשות" שואלות כל אחת מנקודת המבט שלה ובכך חושפות לעומק את זווית הראיה והתפיסה היחודית בה הן מחזיקות.

בכל רגע נתון יכול מישהו מהקהל, אשר מרגיש מונע לדבר, להתישב על אחד מהכסאות הריקים ולהכריז מאיזו נקודת מבט הוא מדבר ולשמש עדשה לאירוע. בתום ההתיחסויות בעל האירוע מוזמן להגיב, לחלוק מחשבות, רגשות ולמידה - ועוברים לאירוע הבא.

כדאי לבקש ממישהו לרשום או להקליט את האירוע עבור בעל הסיפור – להעמקת למידה אחר כך.

 

7. מעגלי הדהוד:

הדהוד מוזמן ומתאפשר במהלך כל ההתרחשות:מעצםדפוס הישיבה במעגלים קונצנטריים, מעצם ההקשבה, ומן האפשרות לעבור בכל רגע - מתוך בחירה חופשית ובהתארגנות עצמית – מתפקיד של צופה בקהל לתפקיד של היות "עדשה" הדוברת את זווית הראיה שלה בתוך מעגל הקליידוסקופ. הדהוד נוסף מתרחש בתום ההסתכלות המשותפת על האירועים, כאשר מזמינים את הקהל לתגובות ספונטניות קצרות להתרחשות בכללה.

 

שימושים:

עד כה השתמשנו בקליידוסקופ במסגרת כנסים לשם אנטגרציה של מערכות מושגים, אשר נלמדו על ידי קבוצות שונות במהלך הכנס, לכדי שפה רב לשונית של השלם.

מסקנות מיישום עד כה:

  1. עקרון הפעלה חשוב: עדשה מלוטשת היטב לא מחזיקה אינטרס או העדפה לחלק מסוים המערכת

  2. הכלי פועל מצוין כתמונה בתלת מימד של תופעות מורכבות ומאפשר ראיה של מורכבות בצורה מהירה , ממקדת ולא מפזרת, משית משמעת על העדשות ועושה להן אוטנטיזציה.

  3.  כשכל עדשה היא למעשה מימד חסר אג'נדה רגשית אישית אלא זוית ראיה שרלבנטית גם לשלם כולו וגם לכל חלק בו.

  4. מאפשר למידה של תאוריות דרך ההתנהלות שלהן בעולם ולא דרך שיח עליהן, מקטין פערים ומגביר קצב יישום הידע.

  5. העדשה שמצליחה להבהיר את נקודת מבטה היא זו המגלמת את מהותה דרך התנהלותה, העדשות לומדות לא מעט על משמעת, על הקשר בין תאוריה ופרקטיקה ומחדדות את זוית הראיה שלהם

הבחנה מכלים דומים:

העיקרון על פיו "בקליידוסקופ הארגוני עדשה לא מחזיקה אינטרס או העדפה לתוצאה מסוימת במערכת אלא מקווה זוית חקר בלבד של המערכת כשלם ושל חלקיה"  מבחין את הקליידוסקופ הארגוני מכלים דומים בהקשר הלימידה הארגונית: משחק תפקידים – role play, פסיכודרמה או אקווריום –fish ball

לכאורה אפשרי להשתמש בקליידוסקופ בכל חיתוך אפשרי של עדשות. אפשר למשל לנסות את שני החיתוכים הבאים :

  • בעלי עניין חיצוניים שונים בקריירה שלי (ואז כל עדשה היא צפיות שמושלכות עלי מגורמים רלבנטיים בסביבה החיצונית והפנימית ומיוצגים על ידי אותם בעלי עניין או אנשים שנכנסים לתפקיד)

  • רכיבים פנימיים היוצרים דילמה (ואז העדשות הן רכיבים שונים הקבלת ההחלטה שמיוצגים על ידי אנשים המוכנים ומרגישים מסוגלים לגלם את הרכיב המתבקש מהם, כמו בפסיכודרמה)

בעת הצגת הכלי בפני עמיתים במפגש איפ"אU, 2014, ניסינו להשתמש בקליידוסקופ לפי חיתוכים שאינם תאורטיים קלסיים ונדמה שהחיצוכים האחרים צובעים את העדשה בצבע רגשי ולעיתים העדשה מיצגת חלקיות מגמתית וכך נוצר מתח פנימי שלא מאפשר תפיסה של השלם ולא מיצר את אותה סביבת למידה שלווה שמאפשרת העמקה.

ולסיום, הקליידוסקופ האירגוני משמש אותי ככלי בהפצה של ידע בקרב קהל גדול ותוך זמן קצר באמצעות יצירת תנאים שמדמים "כלים שלובים". אני מאמינה שאפשרי להשתמש בפורמט זה לכל נושא של חקר ולמידה מעמיקים של מערכות  ואירגונים מתוך התבוננות סימולטנית על רובדים ומימדים שונים באינטראקציה.

אני ממשיכה לנסות את הכלי בהקשרים שונים בעת הזו ואשמח לשמוע מנסיונם של כל מי שיבחרו להתבונן בתופעות באמצעות קליידוסקופ ארגוני ככלי.

 

 

Please reload

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

מי אני  |  צור קשר  |  En  |  

oganim logo.png

מרחב פתוח להתהוות

Contact me:

צרו איתי קשר:

  Tova Averbuch   טובה אורבוך
+972-528305343

By sending message you agree to receive updates 

שליחת הודעה מהווה הסכמה לקבלת עדכונים

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now