Follow Us

אגדה על אור וצל

12.4.2015

 עבודת הייעוץ תמיד מפעילה אצלי את האומן היוצר. כמו בחיים, ככל שהתסכול גובר כך גובר הצורך לבטא את הדרך ואת פירות הלמידה ממנה. סיפור קצר זה מבטא יחסים שלי עם אחד הלקוחות ואת נסיוני להביא רוח אחרת לארגון. לפניכם קורותינו בלשון שאיננה אקדמית, מקווה שתיהנו...

 

בארץ רחוקה לפני הרבה שנים, ויש אומרים שאם תחפש היטב תוכל למצוא זאת גם היום, ובכן

לפני הרבה שנים היו נוהגים לעשות משתאות אחת לשנה, בפקודת השנה. היו אלה כינוסי עם רב מלווים בשירים ובמחולות, בשמחה ובריגושים. לא נפל האירוע ממסורות ארצות רחוקות עוד יותר אשר אחת לשנה בפקודת השנה נוהגים לבוא בצוותא, מוזמנים ומוזמנות, לנשף המסכות. הקרנבל של השנה. נשים וגברים במחלצות, יין ומיטב המאכלים; טרובדורים יורקי אש ודרקונים שרים. אחת לשנה היה נאסף עם רב וחוגג וחוגג ומאושר...

 

לא הייתה עננה באופק ולא הקדיר דבר את בוהק שמי האדמה, בארץ רחוקה. יום אחד קדרו שמים מעט וענן צמח אי פה אי שם. תדהמה פשטה בממלכה והחלו הכל מדברים ומדברים, בתוך הממלכה ומחוצה לה. הגיע עוד ענן וכולם לא ידעו את נפשם. מלכי הארץ שאהבו את עמם אהבה עזה תכסו עצה וציוו על תושבי הממלכה לזוז הצידה, לשנות את המבנה, לסור מדרכו של הענן ולעמוד אליו בזווית כזו שלא תאפשר לו להטיל צל!

 

נשים וגברים תושבי הבוהק לא הבינו דבר וחצי דבר בתורת העננות והצל והעננה ירדה על ליבם. רצו להאיר את דרכם ולא מצאו כיצד, ניסו לזוזו מהצל ומצאו שהלך אחריהם. כעסו עד מאוד ובקשו למחות, בקשו להחזיר ימי האור כקדם.

 

 יום המשתה כפקודת השנה ולא ידעו המלכים את נפשם. אהבו את בני עמם אהבה עזה וכאב גדול רבץ והעיק עליהם בכל פעם שהביטו על ענני הלב של יקיריהם. יותר מכל רצו גם הם להחזיר עטרה ליושנה, להגן, ולהאיר. ולחזור לשמוח שמחת לב אמיתית.

 

חיפשו דרך חיפשו מוצא מהצל. 

חשבו לחזור למשתה כימי קדם אך העננים לא אפשרו, 

ניסו לשדל את הענן לסור משם, אך ללא הועיל.

וכל כישורי המסחר והשכל המתוחכם לא הצליחו להביאם 

אל מעבר לחוקים שהיקום בראם...

 

אז החליטו שאין ברירה וגייסו גדודים להילחם בענן. קיצוניים שבהם אף חשבו לרוצחו נפש – וכך עשו.

בבוקר, למחרת , אור השמש סונוור באורח שתמיד ידעו לאהוב. השמיים זהרו בצבע צהוב והיו חיוכים והייתה שם שמחה ופתאום נשמע קול תינוק שבכה : הוא הביט למעלה וראה אל  נכון, ענן בשמים, מטיל צל - אסון!

 

שוב חישבו זוויות אור וזוויות היטל. איש שם לא התעצל.. 

ולהוותם הגיעו להכרה, ולמדו לקבל, שאין מבנה אשר אינו מטיל צל. 

קדרו פניהם בעת שיחה. הלכה רוחם ודעכה. עבדו תקופה ועוד תקופה , חיו את חייהם במבוכה, ממתינים לאיזה אות, להתבהרות.

יום אחד התעורר אחד מהם עם רעיון שנראה לו בתחילה מופרך, וככל שהיום הקדיר הרעיון התבהר והלך. וכך מבלי לשאול את עצמו יותר מדי שאלות אסף את כולם וכך אמר :

אחי,אחים יקרים , יש לי בשבילנו אמת חשובה וזו לשונה הטובה: 

אם רוצים לבטל את הצל - יש להאיר מבפנים!

הם הביטו זה בזה נפעמים.

 

יש אומרים שפה נגמר הסיפור ומאז ועד היום זה ברור ושריר וקיים.

 

ולכם הסקרנים המדקדקים בפרטים:

מה עם הענן? ובכן, כן. היה ונשאר הענן בלב השמיים. הוריד גשם ובירך במים. והצל? הצל נעלם. משחדלו להעיר והחלו להאיר האור אפף את כולם. ועד היום יש ימים שרואים בם את הצל. הו אז הם מתכנסים ברוב עם ביחד ופונים זה לזה ואור נוגע באור וחוגגים וחוגגים באושר, סוג חדש של משתה.

 מי יודע אולי זה גם סוג חדש של מבנה? 

 

 

 

Please reload

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

מי אני  |  צור קשר  |  En  |  

oganim logo.png

מרחב פתוח להתהוות

Contact me:

צרו איתי קשר:

  Tova Averbuch   טובה אורבוך
+972-528305343

By sending message you agree to receive updates 

שליחת הודעה מהווה הסכמה לקבלת עדכונים

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now